2024 מְחַבֵּר: Adelina Croftoon | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 02:10
בתום מלחמת העולם השנייה, מצא פרטיזן סלובקי במערה מוזרה, כשהקירות היו חלקים, כאילו עשויים זכוכית שחורה, ובקצה מנהרת המערה מצא "האנגר" ענק עם הירוגליפים על קירות
בסתיו 1944 מפקד הפרטיזנים הסלובקי אנטונין הוראק פיקוח על הפעולות באזור ההררי של הרי הטטרה. זו הייתה תקופת המרד הלאומי הסלובקי, שהייתה תנועה פרטיזנית מאורגנת של סלובקים ורוסים בניסיון לגרש את הכובשים הגרמנים מסלובקיה.
הזמן היה מסוכן מאוד, האויב עדיין הרגיש מאוד בנוח וניתן היה לנוע רק בזהירות רבה, שכן היה סיכון בכל רגע למעוד בסיורים נאציים.
בשלב מסוים נתקעה ניתוקו של הוראק בסיור כזה וכמעט כל חייליו נהרגו, והוא עצמו נפצע קשה. כשהתעורר הוראק לאחר שנפצע, ראה כי הוא שוכב בתוך תעלה בוצית, מכוסה בדם, וגופות חייליו הקיפו אותו. בשוחה זו ניסו שרידי החוליה של הוראק להסתתר מהסיור.
במשך זמן מה שכב חורק מדמם, אך לפתע הופיעו שני תושבים מקומיים בקרבת מקום והוציאו אותו מהתעלה. על אלונקה מאולתרת, הם נשאו אותו ושני פרטיזנים ששרדו בנס לאיזו מערת יער, שהוראק לא ידע עליה דבר.
התושבים הניחו את החיילים ליד היציאה מהמערה ואמרו שהם יכולים לשכב שם ולהתאושש מפצעים שאינם נגישים לגרמנים. הם אמרו שמערה זו היא סודית ומעט מאוד אנשים יודעים עליה, בעוד שהם הזהירו כי חורק ואנשיו אינם נכנסים לעומק המערה.
הם הסבירו את האיסור הזה בכך שיש בתוכו כביכול צוקים תלולים רבים, ויש כאן גם "רוחות רפאים".
אולם הוראק היה איש אינטליגנטי וחריף, הוא הבין מיד שתושבי הכפר מסתירים משהו ולא אומרים דבר, וכי המערה הזו אינה פשוטה. לכן, הוא עשה מיד "פתק" בראש שכאשר תהיה לו הזדמנות, הוא היה מטפס לחקור את המערה.
הפצעים של הוראק היו חבושים והם לא היו מסכני חיים. למחרת בבוקר, המפקד מבין תושבי הכפר עמד מעל המעבר השחור למערה וקרא מספר תפילות, ואז עזבו כל תושבי הכפר ואמרו שהם יחזרו בערב ויביאו אוכל ומים.
הוראק החליט שעכשיו הגיע הזמן לחקור את המערה. הוא עדיין היה חלש מאוד, אבל הוא לקח איתו נר והחל לאט לאט לחדור אל חשכת המנהרה, כשהוא נאחז בקיר ביד אחת.
עד מהרה הבין שהקיר נעשה חלק בצורה מוזרה ועכשיו הוא לא נראה כמו אבן רגילה, אלא הרגיש כמשטח מלוטש בצורה חלקה. גם המראה של הקירות השתנה, עכשיו הם היו מעברים ישרים וישרים, במראה כאילו עשויים זכוכית כהה.
כניסה למערה. הוראק ציור
במשך כשעה וחצי הלך הוראק לאורך המנהרה הזו ואז ראה חור ברצפה, אליו ירד מיד. הוא מצא את עצמו בתוך חדר סגלגל ענק, שקירותיו היו מלאכותיים בעליל. ועל פניהם נצבעו כמה סימנים בלתי מובנים, הדומים להירוגליפים. הוראק זכר שהוא ראה את אותם שלטים יוצאי דופן ליד הכניסה למערה זו.
הוראק ניגש לקיר ודפק עליו בעזרת מקל, התשובה הייתה הד מהדהד, כאילו יש ריק מאחורי הקיר. כלומר, הוא היה בעצם באיזה האנגר ענק. קירותיו היו מבריקים וחלקים, כאילו עשויים אוניקס.הוראק ניסה לגרד את הקיר באבן, ולאחר מכן בעזרת סכין, אך לא הצליח להשאיר שריטות.
אז החליט הוראק לחזור לכניסה למערה כדי שהיעלמותו לא תעורר חשד בקרב תושבי הכפר. בימים שלאחר מכן, הוא עזב שוב ושוב את המנהרה והגיע ל"האנגר "המסתורי, ולמד אותה.
הוא גילה שהמנהרה היא בצורת חצי סהר, ואז הוא מצא עצמות עתיקות במקום אחד, דובי במראהו, אך גדול מאוד. הוראק חשב שמדובר בשרידי דוב מערה פרהיסטורי.
פעם הוא ירה בקיר עם האקדח שלו, אבל אפילו הכדורים לא יכלו להשאיר עליו חותם. ובקיר ה"האנגר "הוא מצא חריצים יוצאי דופן, שממנו הגיעה קרינה חמה.
אז החלו המקומיים להשאיר אדם אחד עם חוראק ושני הפרטיזנים שלו, וכך חורק לא יכול היה עוד לעזוב וללמוד את המנהרה וה"האנגר ". עם זאת, הוא רשם את כל מחשבותיו על המקום הזה ביומנו.
מאוחר יותר באו אליהם פרטיזנים אחרים ולקחו אותם לניתוקם, אך הורק המשיך לחשוב על המקום המוזר הזה גם לאחר תום המלחמה. פעמים רבות הוא ניסה לחזור לשם ולנסות למצוא את המערה הזו, אך בכל פעם משהו הפריע.
בשנת 1965 החליט הוראק לבסוף לספר לאנשים אחרים על המערה יוצאת הדופן, ולא רק לספר, אלא לכתוב עליה מאמר ולשלוח אותה לאגודה הלאומית לספלאולוגיה (ארה"ב). במאמר הוא כינה את המערה הזו "מערת ירח" או "מכרה ירח" וכשהמאמר הופיע במגזין, גיאולוגים, מערות והרפתקנים רבים מכל רחבי העולם קיבלו גם הם את הרעיון למצוא את המערה הזו.
עם זאת, הבעיה הייתה שהאקלים הפוליטי בצ'כוסלובקיה לא תורם להגעה חופשית של תושבי מדינות המערב למדינה, והורק עצמו היגר מזמן לארצות הברית. עם זאת, הוא לא התייאש. הוא דיבר על מערת הירח בפני חוקרים רבים ואפילו ד ר ג'יי אלן היינק מפרויקט הספר הכחול (מחקר UFO).
רק בשנת 1980 יצאו החוקרים הצ'כים איוון מאקרל ומיכל ברומליק בחיפוש אחר מערה מוזרה באזור הטטרה, שציינה הוראק. הם לא מצאו שום מערה, וגם המחפשים שלאחר מכן, שהיו רבים במיוחד בשנות התשעים, כשנפל מסך הברזל, לא מצאו אותה.
הבעיה העיקרית מסומנת על ידי העובדה כי ביומנו של הוראק, האזור בו נמצאת המערה המוזרה מסומן בצורה מעורפלת למדי. הוא רק הזכיר כי המקום הזה ממוקם בטטראס ליד הכפרים זדיאר, לובוצ'ניה ופלבץ '. עם זאת, כל האזור הזה הוא שטח עצום ולא צפוף, שפשוט לא ריאלי לבדוק אותו למעלה ולמטה.
עד היום, מדי פעם בחדשות סלובקיה, יש הערות על חיפושים חדשים אחר מערה מוזרה, ואפילו שהיא סוף סוף נמצאה. עם זאת, לא ניתן אישור ממשי לכך.
אופולוגים מאמינים כי הוראק נקלע לבסיס חייזרי סודי ללא ספק, שאותו כנראה עזבו בשל העובדה שהמלחמה פרצה ומספר רב של אנשים באופן בלתי צפוי הופיע באזור. לכן, הם אומרים, חורק לא מצא "צלוחיות" מעופפות ב"האנגר ".
יש גם תיאוריה לפיה הורק נקלע למנהרות התת -קרקעיות הנטושות של ציביליזציה עתיקה מפותחת שהתקיימה באירופה לפני אלפי שנים. ממנה ועד ימינו יש רק מנהרות תת קרקעיות מסתוריות, שעליהן ארכיאולוגים נתקלים באופן קבוע … נכון, מנהרות אלו אינן דומות כלל למה שתיאר הוראק.
הוראק יכול היה לנסות לתת תשובות נוספות לשאלות רבות, אך זמן קצר לאחר מאמרו על המערה, הוא לפתע נעלם איפשהו ומה שקרה לו עדיין לא ידוע. משום מה, החוקרים גם לא מצאו שום אזכור שלו בארכיון הצבאי.
מוּמלָץ:
רובר הירח הסיני גילה חומר דמוי ג'ל בלתי מובן על הירח
רובר הירח הסיני "Yutu-2" מהמשימה "Changye-4" מצא חומר דמוי ג'ל בלתי מובן בצד הרחוק של הירח. לפי Space.com, רובר הירח גילה את החומר הזה בסוף יולי בתחתית מכתש מטאוריט קטן. סוכנות החלל הסינית כינתה את הממצא הזה ישירות "ג'ל עם ברק מסתורי", ומדענים העובדים עם רובר הירח מצביעים על "צבע יוצא דופן" (Paranormal News - paranormal-news.ru). צילום של הצד הרחוק של הירח
האם יש בסיס עב"מים בהודו?
איכשהו אנו רגילים לחדשות על שיתוף פעולה אפשרי בין בני -הארץ ובין ציוויליזציות זרות המגיעות מארצות הברית. אולם מזה זמן מה החלו להופיע עובדות המעידות על כך שהודו משתפת פעולה גם עם החייזרים. האגם שהופיע ונעלם בארבעת החודשים האחרונים של 2004, תושבי הימאצ'אל פראדש, אזור הודי למרגלות הרי ההימלאיה, נבהלו מהופעתם המאסיבית של עב"מים על פני קרחונים בלתי נגישים מקומיים. נוכחותם המתמדת תמוהה ומעגלים צבאיים
רובר הירח הסיני חושף שקרים אמריקאים לגבי צבע הירח
משום מה, בתמונות ששודרו על ידי ג'ייד האר, משטח הלוויין הטבעי שלנו נראה חום, לא אפור. רובר הירח הסיני "יויטו" - "ג'ייד האר" - הפך לחללית הראשונה שנחתה על הירח לאחר שהאמריקאים האחרונים עזבו אותה - צוות אפולו 17 - יוג'ין סרנן והריסון שמיט בדצמבר 1972. בדצמבר 2013, "הארנבת" שנחתה בהצלחה על הירח העבירה תמונות ממקום ההגעה. והם בגילאים
מחקר חדש בנושא "קדחת השחת הירח": מחלה מוזרה שכל מי שהלך על הירח חלה בה
אסטרונאוט נאס"א האריסון שמיט בשנת 1967, במהלך משימת אפולו 17 לירח, כינה את המחלה הבלתי מובנת הזו "קדחת השחת הירח". כל 12 האסטרונאוטים האמריקאים שנאלצו ללכת על פני הירח חלו בו. התסמינים דומים מאוד לקדחת השחת הנפוצה, אנשים מתעטשים כאילו הם סוג של אלרגן ויש להם אף סתום. זה יכול להימשך מיום אחד לכמה. מדענים עדיין אינם יכולים להצביע על הסיבה המדויקת, אך סביר להניח
האם הכוס המסתורית מקרסנודר הגביע הקדוש היא מתנה מחייזרים או משהו אחר?
הגביע במסורת מערב אירופה ואגדות ימי הביניים הוא כלי מסתורי, למען ההתקרבות ומציאתו האבירים מבצעים את הישגיהם הגדולים. הגביע הוא כוס עם דמו של ישוע המשיח, שנאסף על ידי תלמידו הסודי יוסף מארימאתיה, שהסיר את גופתו של ישו הצלב. הגביע שימש את המשיח ואת השליחים במהלך הסעודה האחרונה. מי ששותה מהגביע הקדוש מקבל סליחה על חטאים וחיי נצח. בחלק מהגרסאות, אפילו התבוננות מקרוב באובייקט קסום מעניקה אלמוות