מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בליל כל הקדושים

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בליל כל הקדושים

וִידֵאוֹ: מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בליל כל הקדושים
וִידֵאוֹ: Don’t Let Them In! The Urban Legends of Black-Eyed Children | Monstrum 2024, מרץ
מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בליל כל הקדושים
מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בליל כל הקדושים
Anonim
מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בהלווין - ילדים שחורים בעיניים, ליל כל הקדושים
מפגשים מצמררים עם ילדים שחורים בעיניים בהלווין - ילדים שחורים בעיניים, ליל כל הקדושים

העולם המערבי (ובחלקו מדינות אחרות) חוגג ליל כל הקדושים בסוף אוקטובר. הופעתם של רוחות רפאים קשורה באופן מסורתי לחג זה, אולם כמה יצורים יוצאי דופן, כגון ילדים עם עיניים שחורות, אהבו גם להופיע בציבור ביום זה.

בקצרה על מי הילדים עם העיניים השחורות. במבט ראשון, אלה רק ילדים עם התנהגות יוצאת דופן. הם יכולים לעמוד בצד הדרך ולשתוק רק כשהם מסתכלים עליך.

הם עלולים לדפוק על הבית שלך או על המכונית שלך ולבקש מהם להביא להם מים או לתת להם טרמפ לאנשהו.

הדבר החשוב ביותר במקרה זה הוא לעולם לא להיענות לבקשותיהם. כי אלה לא ילדים, אלא משהו אחר לגמרי. ניתן לזהותם על ידי עיניהם השחורות העבות, בהן החלק הלבן אינו נראה כלל ולעתים אף האישונים אינם נראים. הם בדרך כלל גם לבושים בבגדים שחורים רופפים או מיושנים ומלוכלכים.

Image
Image

קשה לומר מהיכן הגיעו הסיפורים על ילדים אלה, בדרך כלל הם נחשבים לאגדה אורבנית בלבד, אולם בניגוד לגיבורים הרגילים של אגדות עירוניות מערביות - ליצנים רוצחים שונים או אותו סלנדרמן, סיפורים עם ילדים עם עיניים שחורות קורים לעתים קרובות יותר והם אינם מובנים יותר. כמו כן, הם לא כל כך מפחידים כמו מלחיצים לחיי היומיום.

בסיפורים אלה, ככלל, אין דבר מזעזע במיוחד, אין פציעות, אין פשעים, וילדים עם עיניים שחורות לא נראים כמו מפלצות מסרטי אימה. ובכל זאת, סיפורים כאלה מפחידים דווקא באווירתם ותחושת הסכנה החזקה.

רוב הסיפורים עם ילדים עם עיניים שחורות מקורם בשנות התשעים וכרוכים בניסיון לפרוץ לבית או בקשות להסיע אותם במכונית. סיפורים עדכניים יותר מספרים על מקומות אחרים, כולל הופעות ליל כל הקדושים.

היו אבודים

משתמש Reddit עם הכינוי "ליל כל הקדושים" מפורטלנד, אורגון, טען שיום אחד בליל כל הקדושים הבחין ששכנו לא טרח לקשט את ביתו בדלעות, שלדי פלסטיק או אביזרים אחרים. וזה היה מאוד יוצא דופן עבור שכן, בשנים קודמות הוא עיטר את ביתו בצבעוניות רבה.

Image
Image

כשהמחבר שאל אותו מה קרה, הגיבה השכנה וסיפרה לו סיפור מפחיד שקרה לו ליל כל הקדושים האחרון. פעמון הדלת שלו צלצל והוא החליט שזה הילדים שהגיעו להתחנן למתוק וממתקים. אבל כשפתח את הדלת, היו שני בני נוער בפתח הבית ללא תלבושות ליל כל הקדושים, הם היו שני בנים, בני 16-17. הם היו לבושים במכנסיים כהים רגילים וחולצות משבצות פלנל. ולמרות שבני הנוער עדיין לא הספיקו לומר דבר, השכן חש מיד סכנה גדולה הנובעת מהם.

כשהסתכל על פניהם, הוא ראה. שיש להם אישונים כהים גדולים שתופסים כמעט את כל העין. השכן החליט שמדובר בעדשות מגע כאלה, בזמן שהוא מאוד רצה לסגור את הדלת כמה שיותר מהר. עם זאת, הוא המשיך לעמוד בפתח הבית ובידו קערת שוקולדים.

לבסוף דיבר הנער הצעיר. הוא אמר שהם אבודים והם צריכים להתקשר, וכדי שזה ייכנס לביתו. השכן אמר מיד "לא" וחצי סגר את הדלת, מחשש שהם ישקעו לביתו בכוח.

הילדים לא עשו דבר בנידון, הם פשוט הסתובבו והלכו. השכן כל כך פחד שהוא לא כיבה את האורות והטלוויזיה בבית עד רדת הלילה, מחשש להישאר בשקט ובחושך.ובגלל זה הוא לא רוצה לקשט את ביתו השנה, שמא יקבל שוב את תשומת הלב של הילדים האלה.

הקשבתי לסיפור שלו כמעט בחיוך. החלטתי שהוא פשוט החליט להפחיד אותי עם סיפור אימה של ליל כל הקדושים ושאלתי אותו אם קרא אגדות עירוניות על ילדים עם עיניים שחורות. השכן הסתכל עליי במבט מבולבל על זה והחל לשאול "מה? מי הם?"

אחר כך הלכתי לביתי, ושעה לאחר מכן השכן דפק עליי והוא נראה מבוהל. התברר שבמהלך הזמן הזה הוא חיפש בגוגל באינטרנט ומצא את הסיפורים האלה.

והוא התחיל לספר לי שעד עכשיו הוא לא שמע דבר על הילדים האלה בכלל, אבל התקרית שלו בשנה שעברה איתו הייתה אמיתית לחלוטין.

גברתי, בואי הביתה

סיפור אחר הגיע גם ממשתמש Reddit "sarabeth11" ולדבריה, היא גם לא שמעה דבר על ילדים עם עיניים שחורות לפני התקרית ההיא. באותו ליל כל הקדושים, פעילות החג של ילדים ברחוב שלהם משום מה הייתה קטנה ובערב הרחוב כבר היה ריק.

בסביבות השעה 22:00 החליטה האישה לצאת לטיול עם הכלב בזמן שבעלה התקלח בחדר האמבטיה. אבל בדיוק כשהתכוננה לעזוב את הבית, מישהו דפק בחוזקה על דלת הכניסה. זה נראה בעיני האישה באופן מוזר. היה להם כפתור נעילה גדול ליד הדלת.

יחד עם זאת, כאשר ניגשה לפתוח את הדלת, הבחינה שהכלבה שלה פתאום רצה לפינה וישבה שם, מכורבלת ורועדת דק. היא ראתה בפעם הראשונה. שהכלב שלה יתנהג כך.

Image
Image

מבעד לחלון ראתה האישה כי שני ילדים קטנים עומדים מול הדלת, וכמו בסיפור הראשון, בבגדים רגילים, ולא במסכות. הם היו ילדה בגיל 8-9 וילד בגיל 11-12. יש לציין כי באזור זה ילדים מאוחרים כל כך בגיל זה אינם הולכים כלל, בשלב זה הם כבר משוכבים למיטה. פרט זה גם הראה את האישה מוזרה.

"כשפתחתי את הדלת, הילדים התחילו לבקש בנימוס רב להיכנס אלי ולהתקשר לאמא שלהם מהטלפון שלי. אבל משהו בתוך הבטן שלי אמר לי שהם משקרים. כיום, אפילו לילדים בני 7 כבר יש הטלפונים הסלולריים שלהם ואני אמרתי להם זאת, "אין לכם טלפונים משלכם?"

על כך השיבה הילדה, "גברתי, הטלפונים שלנו מתים, בבקשה תן לנו להיכנס הביתה ונתקשר לאמא שלנו. אנחנו לבד כאן ואחי מפחד מהחושך".

שתי רגשות התנגשו מיד בתוכי. אחד מהם ממש צרח על סכנה, ואילו השני נצרך על ידי רחמים אימהיים על שני ילדים עניים שרוצים להתקשר רק לאמם. ואני לא מודע פתחתי את הדלת אפילו רחבה יותר מאשר בהתחלה.

אבל אז משהו עצר אותי. "ילדה, אמרי את מספר הטלפון של אמא שלך ואני אתקשר לאמא שלך בעצמי," אמרתי. הילדים הסתכלו זה על זה בשקט, ואז שוב התחילו בתביעה ובנימוס לבקש להיכנס פנימה, אך כעת מסיבה נוספת, "גברתי, אחי צריך ללכת לשירותים, תן לנו להיכנס הביתה בזמן שאתה מתקשר אלינו אִמָא."

באותו רגע, הילדה התקרבה אליי ואור המסדרון שלהם נפל עליה. והסתכלתי היטב על פניה, ובעיקר העיניים השחורות העבות ללא לבנים. גם האינסטינקט האימהי שלי נעלם. מתחלף באימה. כמעט טרקתי מיד את הדלת והשארתי רק פער צר לראות מה יעשו הלאה.

הילדה המשיכה לייבב, "גברתי, אנחנו רק צריכים להיכנס פנימה. אנחנו מפחדים כאן. בבקשה עזרו לנו!" ואז, כמו בפקודה, שני הילדים החלו לייבב והדמעות החלו לרדת על פניהם. אבל אז הפחד מילא אותי עוד יותר וסגרתי לגמרי את הדלת, וצעקתי בסוף "ספר לי את המספר ואני אתקשר לעצמי".

ואז עדיין הסתכלתי עליהם מבעד לחלון והם עמדו זמן מה במרפסת שלי. נלחמתי בדחף לרוץ ולהתקשר לבעלי, אבל לא רציתי לאבד אותם מעיניהם. הילדים עדיין עמדו כשהחלטתי להתקשר לשכן שלנו והלכתי להביא את הטלפון הנייד שלי. מיד שמתי לב שהכלב שלי נעלם איפשהו והלכתי לחפש אותו.

הכלב נמצא מתחת למיטה בחדר האורחים. היא הטילה את עצמה על הקיר מפחד. וכשחזרתי לדלת והתחלתי להתקשר לשכן שלי, הילדים עדיין עמדו בחוץ ליד המרפסת שלי.רק כשהתחלתי לדבר עם השכן שלי הילדים הלכו למקום כלשהו, וכשהשכן עזב את ביתו, הם לא נראו בשום מקום והוא גם לא ראה אותם בשום מקום.

עבר דרך הדלת הסגורה

את הסיפור הבא סיפר משתמש בעל הכינוי "עצמות דם". זה קרה בסוף אוקטובר רגע לפני יום ליל כל הקדושים. באותו ערב הוא יצא לטיול של כ -3 קילומטרים כרגיל לפני השינה, וכשהגיע הביתה, הוא ראה משהו מוזר.

“עברתי על פני בתים שתושביהם קישטו את מדשאותיהם ודלתותיהם לקראת ליל כל הקדושים, ופתאום ראיתי שני בני נוער בני 14 שדפקו על הבית ואפשר לשמוע אותם מבקשים להיכנס ולתקשר.

Image
Image

כל זה נראה לי מוזר מיד. ראשית, רוב המתבגרים בימים אלה ואינם יכולים לחיות ללא טלפון, ושנית, הרגשתי את הסכנה הנובעת מהם. הדם שלי ממש קפא בעורקי כשהסתכלתי עליהם. וכשעברתי על פני הבית הזה, הם הסתובבו בחדות והביטו בי.

נבהלתי והאיץ לי את הקצב, וכשהלכתי לקצה הרחוב והסתובבתי, ראיתי את שני בני הנוער האלה עוקבים אחריי מרחוק. לאחר מכן, כמעט רצתי לחנות הקרובה ונכנסתי פנימה.

סיפרתי לקופאית שבני נוער עוקבים אחריי והוא הצביע לפתע על דלת החנות. הסתובבתי וראיתי את שני בני הנוער האלה עומדים שם ומבקשים לאפשר להם להיכנס.

הקופאי חסם מיד את הדלת, כי גם הוא נבהל. הוא לא ידע אם הם חוליגנים או שודדים חמושים, אך הוא לא רצה להסתכן בכך. אך אחד מבני הנוער נכנס לפתע מבעד לדלת, נראה כאילו לא היה אכפת לו כלל שהיא סגורה. ובאותו רגע ראיתי את עיניו, הן היו שחורות כמו לילה נטול כוכבים.

מה שקרה אחר כך, אני זוכר רע מאוד, גם הנער השני נכנס פנימה והקופאית התחילה לנסות להעיף אותם. מיהרתי אינסטינקטיבית לעזור לו, תפסתי נער אחד בצווארון ועזרתי לדחוף אותו לרחוב, וכשהייתי ברחוב, רצתי לבית שלי מבלי להביט לאחור.

ליד הבית, הסתכלתי מסביב וראיתי שהנערים עוקבים אחריי. אותם שניים. רצתי לבית שלי, סגרתי את הדלת, הורדתי את התריסים על כל החלונות, הדלקתי את המוזיקה על הווליום. אני לא יודע כמה זמן הם היו ליד הבית שלי.

כמה ימים לאחר מכן ניסיתי למצוא את הקופה ההיא ולהודות לו על עזרתו, אך הוא לא היה בחנות. שאלתי את הבוס שלו לאן הוא הלך והוא אמר שהוא הפסיק.

לפעמים אני מביט מהחלון ואני חושב שאני עדיין יכול לראות את שני בני הנוער האלה. הם עומדים אי שם מרחוק ומתבוננים בביתי, כאילו מחכים להזדמנות הנכונה.

מוּמלָץ: