מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו

וִידֵאוֹ: מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו
וִידֵאוֹ: לולי אוהב חתולים - מושגים ראשונים - ערוץ לולי 2024, מרץ
מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו
מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו
Anonim
מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו - ערפל, חתול, כפול
מפגש מוזר, חתול מהערפל ובראוניז. סיפורים מהקוראים שלנו - ערפל, חתול, כפול

אנו ממשיכים לקבל סיפורים על התרחשויות יוצאות דופן מהקוראים שלנו. תוכל גם לשלוח את הסיפור שלך באמצעות טופס משוב וזה יפורסם באתר.

חתול מוזר יצא מהערפל

סתיו עמוק, שדה חרוש, דלוח. אנחנו נוסעים עם בעלי לכפר. אָבָק. הם צעירים למדי, בשנות העשרים לחייהם, אין ילדים עדיין. הבעל שתה לעתים קרובות, והפעם הוא גם היה שיכור. אני הולך ורוטן עליו, נוזף בו. הוא הקשיב באמצע הדרך, ואז נאנח משהו, הסתובב וחזר אחורה.

אפל. אף אחד. רק אדמה חרושה חשוכה ושמים שחורים. הבעל עזב וכיצד נכשל. אני צורחת אותו, כבר בוכה מפחד. נראה שהוא עצמו בחלב. הערפל הגיע מאיפשהו - היד לא נראית. פחד מוזר כזה זרם פנימה. הלכתי לאנשהו, שאגתי, מועדתי בתלם החרוש. השקט כל כך …

Image
Image

הפחד תפס הכל בסתיו הבא. ופתאום משמאל למטה, מטר ממני, יוצא חתול יפה מאוד מהערפל החלבני. כתום עז עם פסים חומים דקים, עיניים ירוקות ענקיות. והלוע יפה, יפה וכאילו הוא מחייך. האוזניים זקופות ויש עליהן ציציות. החתול גדול, גבוה, עד הברכיים, אולי, על רגליים ארוכות. מכוסה כאילו בחיוך.

שכחתי את כל הפחדים ורצתי אחריו. הוא נעלם לפתע. שוב קפאתי מפחד בשקט המצלצל הזה ובחושך המעורבב מעורב בערפל. קראו kys-kys. הוא קפץ החוצה, הלכתי אחריו שוב. אני עומד להכות אותך.

אז רציתי ללטף את היופי יוצא הדופן הזה. נדמה היה שאגע בו כעת, אך הוא שוב קפץ מעל קיר הערפל. שוב, אימה. אני קורא kys -kys - קופץ החוצה וכך הלאה מספר פעמים.

ובפעם האחרונה שהוא נעלם, אני מתקשר ומתקשר, הוא לא מופיע ואני בעצמי מרגיש שהוא כבר לא שם. רק התחלתי לפחד, הסתכלתי סביבי, ועמדתי מול הבתים הראשונים של הכפר שלנו. ואין ערפל. והדמדומים עדיין לא שלמים.

אני רץ הביתה. משום מה, מעולם לא סיפרתי על כך לאף אחד אחר כך. למה?

מחבר: טטיאנה

פגישה

זה היה אביב 20xx. כדי להוציא דבר אחד מהשטח, הייתי צריך להיפגש עם א.ו. רוקוטוב מסוים. התקשרתי למשרד, המזכירה אמרה שרוקוטוב לא היה שם, הוא יגיע לשם בעוד שעתיים. התלבשתי לאט ונסעתי. הוא הגיע מבעוד מועד, וכדי להעביר את הזמן, החל להסתכל על תערוכת צילומים במבואה.

רוקוטוב נכנס. לא לבד. גבר כלשהו, שלא פיגר מאחוריו צעד אחד, מחווה, הסביר לו משהו. כשהסתכלתי ברגליו של הזר, הקשבתי. מוזר, אבל הוא סיפר לרוקוטוב על הרעיון הישן שלי, שבו לא הכל הסתדר עדיין.

הם חלפו על פניהם. אני עצמי לא יודע למה, כאילו מישהו דוחף אותי, הגעתי ליציאה. ברגע האחרון הסתובבתי ולא האמנתי לעצמי …

שלוש שנים חלפו. התוכנית מונחת על דפי נייר. ההיסטוריה חזרה על עצמה. התקשרתי למזכירה, היא אמרה שרוקוטוב יגיע לשם בעוד שעתיים. נסעתי החוצה. הפעם החלטתי לחכות ל- A. V. ליד הבניין. מְעוּשָׁן. נהנה מהאביב.

רוקוטוב ניגש. כדי לא לבזבז זמן, התחלתי להסביר לו את מהות הבעיה תוך כדי תנועה. בראייה ההיקפית שלי, שמתי לב שמישהו צופה בנו בדריכות מהמבואה. עברנו ליד. מישהו זה ניגש לדלת.

הסתובבתי, העיניים נעולות. זה היה כאילו נגמרו לי חנקן נוזלי. היה כל כך קר. הדלת נסגרה. הייתי בדיוק כמו האדם שראיתי כאן לפני שלוש שנים. בגדים, מילים, מחוות, הכל עד לפרטים הקטנים ביותר.

לא היה ספק. פגשתי את עצמי פעמיים …

מחבר: אלכסנדר אוסין

בראוני

התקרית הזו קרתה לי כשהייתי בת 20. אז עוד גרתי בהוסטל. כאן אני מתעורר לילה אחד, וחתול שחור יושב על זרוע הספה ומביט בי.

פחדתי כי אני מבין שאף חתול לא גר איתי. היא כיסתה את עצמה בשמיכה מעל ראשה. שכבתי שם הרבה זמן. וכשהוא נפתח, כבר לא היה חתול. מאוחר יותר למדתי מהספרות שזה בראוניז.

מוּמלָץ: