אל תתאהב במכשפה. סיפור מהקורא שלנו

אל תתאהב במכשפה. סיפור מהקורא שלנו
אל תתאהב במכשפה. סיפור מהקורא שלנו
Anonim
אל תתאהב במכשפה. סיפור מהקורא שלנו - מכשפה, כוחות על
אל תתאהב במכשפה. סיפור מהקורא שלנו - מכשפה, כוחות על

אנו ממשיכים לקבל סיפורים על התרחשויות יוצאות דופן מהקוראים שלנו. תוכל גם לשלוח את הסיפור שלך באמצעות טופס משוב וזה יפורסם באתר.

ברצוני לשתף אתכם במצב החיים שלי, שקרה לי כשהייתי סטודנט. כל מה שמתואר הוא אמת טהורה. אני לא נותן שמות.

Image
Image

אז זה היה 2009. למדתי באחת האוניברסיטאות בסמרה. הוא לא בלט בדבר יוצא מן הכלל. תמיד הגעתי מוקדם, יש לי את ההרגל הזה עד היום. והבוקר ההוא לא היה יוצא מן הכלל. לא הייתי לבד בהרגל שלי, וכבר מספיק אנשים הצטברו ב"חדר ההלבשה ".

בקרב סטודנטים כמוני שמתי לב לילדה. כלפי חוץ, היא לא הייתה יוצאת דופן כלל, מבחינה אובייקטיבית. אבל אז נמשכתי אליה. לכידת לשונות, כמה בדיחות. ובכן, זה הסוף. שבוע לאחר מכן שוב נחצה דרכים, והיא שאלה אותי: "למה אתה כל כך עצוב?" ואז היא חייכה אלי בקלילות ובאדיבות. ושאלתי את מספר הטלפון שלה.

לאחר הדייט הראשון, מערכת היחסים שלנו החלה להתפתח במהירות וללא פשרות. כל דקה פנויה כתבתי / התקשרתי / חיפשתי פגישה איתה. והוא מצא אותה. מערכת היחסים האינטימית הייתה כה בהירה וסוערת שרציתי אותה יותר ויותר. השנה שביליתי איתה הייתה באמת הבהירה ביותר בחיי.

היא אמרה שיש לה קרובי משפחה בקזחסטן ובצד האימהי יש מדיומים ומכשפות. לא לקחתי את זה לראש, כפי שהתברר, לשווא.

הפרידה הייתה קשה ביותר. היא הייתה היוזמת, ואמרה שאני קטנה מדי (כשהסתכלתי קדימה, הבנתי רק הרבה יותר מאוחר למה התכוונה). התחלתי לקבל דיכאון ממושך. ובמהלך פרק הזמן הזה היו לי כמה חלומות או חזיונות חיים. אינני יודע כיצד לתאר זאת בצורה מדויקת יותר.

בוקר מוקדם של חורף, כשהייתי עדיין ישן, הרגשתי לפתע שמישהו מלטף בעדינות את יד ימין שלי. הייתה תחושה של מגע קל של אצבעות מישהו על כף ידי. חשבתי שאמא שלי מנסה להעיר אותי ככה. אני מתעורר, פוקח את עיניי, ומיד נעלמה התחושה שמישהו מלטף אותי.

כמה ימים לאחר מכן, כשחזרתי הביתה, שמתי לב שמישהו שכח לכבות את הרדיו בבית. אני נכנס למטבח ובמקום ללכת למקלט ולכבות אותו ביד, ביצעתי מחווה ביד ללא ידיעה, כאילו חוצה את המקום בו פועל הרדיו. וזה כבה. ההבנה של מה שעשיתי זה עתה לא הגיעה מיד, אלא לאחר 15 שניות. ופחדתי מזה.

לא יכולתי לתקשר כרגיל עם המין השני במשך די הרבה זמן, כנראה שנתיים. במהלך הזמן הזה, לאחר האירועים שתוארו לעיל, התחלתי לנסות לצמוח מעל עצמי. הייתי הראשון בקבוצה שלי שמצא עבודה רשמית. ובזמן כתיבת התעודה לא הייתי מחוץ לעבודה במשך יותר מחודש. והוא היה הראשון בקבוצה שלו שמצא עבודה במומחיות הדיפלומה שלו.

כשעשיתי משהו, תפסתי את עצמי תוהה אם היא גאה בי כשנודע לה שמשהו מסתדר לי. שאני איכשהו צומח. שאני לא קטנה כמו פעם.

ככל שחלף הזמן. גיליתי שהיא עברה לעיר אחרת והתחתנה. עד אז התחלתי לבנות את הקריירה שלי. והיא סחפה אותי לאדמות הצפון הקרות. נראה כי מערכת היחסים שלנו איתה היא כבר ענייני ימים עברו. אבל לפני כמה שנים, היא הופיעה בחיי מחדש בצורה הבלתי צפויה ביותר.

Image
Image

עכשיו ברשתות החברתיות זה קורה לא פעם שמישהו יוצר לעצמו דפים מזויפים, כדי לא להציג את העמוד הראשי שלו ולתקשר עם ה"זייף ". ולפני כמה שנים התחלתי לכתוב "זיוף" כזה, שנעשה בבירור על ידי נציג המין ההוגן יותר. התחלנו לדבר איתה לעתים קרובות, לדון בכל הנושאים היומיומיים האפשריים.

היא אמרה שהיא נשואה ושהיא גרה בעיר אחרת. היא דיברה על היכולות הנפשיות שלה, סיפרה לי הרבה על הבריאות שלי, והסתכלה על התמונה שלי. היא סיפרה לי על אותם פצעים שעלי לבדוק אותם. וההמלצות שלה היו מתאימות מאוד.

יום אחד היא שאלה אותי מה אוכל אותי. היא אמרה שיש תולעת בנשמתי שאוכלת אותי מבפנים. וסיפרתי לה את כל מה שכתבתי למעלה. היא הציעה שאחווה נפשית את כל אותם רגשות שחוויתי אז, ברגע הפרידה, ואנסה להעביר אליה מנטלית, מרחוק, כדי שיהיה לי קל יותר. ואז שאגתי כמו תינוק בפעם הראשונה מזה מספר שנים. זה היה בלילה ועד מהרה נרדמתי. התעוררתי עם פרץ של אנרגיה והלכתי לעבודה.

ואז זה היה יותר מעניין. היא הציעה לי לנסות לשדר ולקבל רגשות, מחשבות ותחושות מרחוק. כמעט כל ערב קמתי באמצע המסדרון בדירה ובנשימה עמוקה העברתי לה את רגשותיי שצברתי במהלך היום. אם הרגשות שלי היו שליליים, אז בתגובה קיבלתי עד מהרה מטען של כוח ואנרגיה שהפיצו את המחשבות השליליות שלי. עד אז כבר ידעתי מי בן השיח שלי.

היא המשיכה לעשות איתי את השיטות הרוחניות האלה. ואז היא חלתה. הרגשתי אשמה בקשר לזה, אז החלטתי לקחת את היוזמה ולהעביר אליה קצת מהאנרגיה שלי בכוחות עצמי. והתחרטתי מאוד. כעבור זמן מה עליית כוחי פינתה את מקומה לירידה איומה. במשך כמה ימים הראש שלי הסתחרר, הטמפרטורה שלי קפצה, ובראשי היה עכשיו רעש, עכשיו ריק מוחלט. לא הלכתי לבד. אבל היא השתפרה.

על האף הייתה חופשה. והזמנתי אותה ישירות להיפגש בעיר שלה. היא הסכימה. ונפגשנו. אבל השיחה הייתה קרה. היא ביקשה שאנתק איתה את כל הקשרים. היא אמרה שבמשך השנים לא השתניתי.

זה היה נראה שאני צריך להיות מוטרד. אבל לא, הרגשתי קלילות כזו בנשמתי, כאילו נולדתי מחדש. זה היה כאילו השרשראות שעטפו אותי שנים רבות הוסרו מנשמתי. אבל אתה צריך לשלם על הכל. למחרת בבוקר, בירידה מחדר המלון לארוחת בוקר, הרגשתי הלם בגבי, נפלתי והתגלגלתי במדרגות.

כתוצאה מנפילה זו, הקרסול השמאלי שלי נקע 90 מעלות פנימה. והם הציבו לי אותו כבר באמבולנס, שהייתי צריך להתקשר אליו. אני לא יודע מה השתבש, אבל אחרי מספר קורסים של הליכים פיזיים וכמה שנים, אני עדיין ממשיך לצלוע. אני רואה בזה את המחיר על מה שלמדתי מהאישה הזו.

וכאשר, עוד בהיותה לומדת באוניברסיטה, אמרה לי שאני קטנה מדי, התכוונה לכך שראתה בי משהו. פוטנציאל או יכולת. אבל הרגיזתי אותה, שבאותו רגע בזמן התברר שהיא לא זו שהייתה רוצה לראות. אמנם, אני עדיין נמוך בהרבה ברמה הרוחנית.

אל תתאהבו במכשפה, חברים. זה יכול להסתיים רע.

מוּמלָץ: