כפר הגרדום באזור אסטרחן

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: כפר הגרדום באזור אסטרחן

וִידֵאוֹ: כפר הגרדום באזור אסטרחן
וִידֵאוֹ: ASTRAKHAN! Visiting Russian cities you've probably never heard of. PART 1! 2024, מרץ
כפר הגרדום באזור אסטרחן
כפר הגרדום באזור אסטרחן
Anonim
כפר הגרדום באזור אסטרחן - קללה, מתח, תליה, גרדום, התאבדות, התאבדות
כפר הגרדום באזור אסטרחן - קללה, מתח, תליה, גרדום, התאבדות, התאבדות

כשהגעתי לכפר קורצ'נקו, יישוב טטרי קטן במרחק של 40 קילומטרים מאסטרחן, ענני סתיו אפורים הלכו על פני השמים. הרוח מייללת. מזג האוויר תאם את הסיבה לביקור: 25 התאבדויות ב -15 השנים האחרונות. כל הקורבנות הם גברים. צעירים ומבוגרים, שותים ושותפים. וכולם תלו את עצמם כאחד.

מדוע הם, נציגי המחצית החזקה של האנושות, בחרו לעזוב את החיים האלה? מדוע השאירו את ילדיהם יתומים ואלמנות נשותיהם? לא המשטרה וגם גורמים מקומיים לא יכולים לענות על שאלה זו. הקרובים והחברים עצמם לרוב אינם מבינים מה דחף את האדם לתוך החבל.

- כאן בבית הזה עם גינה קדמית, הבעל תלה את עצמו. כאן המקום בו הערבה גדולה - הבן. ממול - אתה רואה בית אפור קטן עם שער אדום? - יש נכד רמיס. הילד היה בן 25. וממש חודש לפני חתונתה, - אומרת לי התושבת הראשונה בכפר אייגול. - כן, יש לנו איש תלוי כמעט בכל בית!

וזה נכון בהחלט. הכפר קורצ'נקו קטן, כ -400 תושבים, אך רחוק מלהיות רעוע ונטוש. בתים מסודרים משתרעים לאורך הרחוב היחיד. יש בית ספר, בניין מועצת כפר עם אולם כינוס. יש הרבה ילדים ברחוב. התושבים מכירים אחד את השני. משפחות רבות חיו כאן מאז ומעולם. הם אומרים כי אי שם בתחילת שנות ה -90 התחילה התופעה הנוראה הזו. וכבר בשנות ה -2000 התאבדויות הגברים הפכו רק לנפוצות.

כל מקרי המוות מתרחשים בנסיבות בלתי מובנות. למשל אותו רמיס. תושבי הכפר מספרים כי הוא גדל על ידי סבו וסבתו. הוא היה בחור טוב ואדיב. הוא שירת בצבא. חזר. התאהבה בילדה בשם נאיאלה מכפר שכן. הם כבר הצליחו לרשום את מערכת היחסים שלהם עם משרד הרישום, אך הרישום הרשמי עדיין אינו חתונה. היא והכלה עמדו לחגוג את האמיתית, על פי כל המסורות הטטריות. אבל הם כבר החלו לחיות ביחד.

ביום קיץ נאה אחד, הם קוטפים גזר בגינה (כל הכפר חי על חקלאות, הקציר נמכר בשוק אסטרחן - כך הם חיים). נאיאלה וסבים נשארו בגינה. ורמיס הלך להביא את השקיות הריקות. כעבור זמן מה הם פספסו אותו, והוא כבר היה תלוי על הגדר בתוך לולאה. איך ולמה לא ברור. הם הצליחו להוציא את הבחור, הוא בילה מספר ימים בטיפול נמרץ. אבל, מבלי לחזור לעצמו, הוא מת.

יש צרה כפולה בבית הסמוך. אחיה של אמירה תלה את עצמו לראשונה. הסיבה היא בנאלית - מסיבה לא ברורה קינאתי באשתי. היא אישה הגונה, עבדה כמורה. בערב הם ריבו, ובבוקר מצאו אותו בתוך לולאה בחצר ביתו שלו. לאחר זמן מה, בנה של עמירה גם תלה את עצמו.

"הו, אני לא הולכת להגיד לך כלום," האישה מבטלת. - בעלי לא מרשה לי. הוא אומר שאסור להפריע למתים. באופן כללי, הוא עדיין לא יכול לסלוח לבנו שהוא תלה את עצמו.

הבן היה בן 27, אישה, שלושה ילדים (הצעיר זה עתה נולד). לא הייתה עבודה קבועה, אז עבדתי במשרה חלקית במקום שהייתי צריך. אבל הוא לא חי בעוני. הוריו עזרו לו לבנות בית בן שתי קומות. שם מצאו אותו באתר בנייה …

***

"כל זה נורא", נאנחת זיפייריה ארסיבה. בעלה הראשון תלה את עצמו קודם כל. ואז השני מת מהתקף לב. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שהבן תלה את עצמו לפני שבע שנים. - וזה מדהים שאף אחד מהגברים אפילו לא השאיר פתק.

בעלה הראשון של אמיר זייפיאר נקבר בגיל 28. אחד גידל שני ילדים - בן ובת.

- איך יכולתי לחשוב שהילד שלי יתאבד כמו אביו? - האישה מנגבת את דמעותיה. - הוא בדיוק חזר מהצבא, לפני שבע שנים זה קרה. זה היה רק בן 23. הייתה לו חברה, אניה. צעירה בהרבה - היא הייתה קצת יותר מ -15. אבל אף אחד לא גינה. להיפך. הם החלו לחיות יחד, ואז נכנסה להריון. ילד טוב ובריא רמיל נולד. כולנו היינו כל כך מאושרים. בארצנו, על פי המסורות הטטריות, אסור להוציא תינוק לרחוב עד 40 יום. וככל שחלפה התקופה הזו, יש כבר אורחים, חברים. ראשית, הצעירים, כמובן, הגיעו אלי. ישבנו ודיברנו. בני שאל גם אם הכנתי עבורו מסמכים לבנק: בבוקר הוא עומד ללכת לקחת הלוואה לרכב. הכל היה כרגיל, ללא רמזים, סיבות או עצב.

בערך בחצות, האישה הצעירה, בבכי ועם התינוק בידיה, רצה שוב לחמותה. לדבריו, ארתור לקח את החבל והלך לתלות את עצמו.

אני לא יודע מה קרה שם. יש ריב או מה? אבל באותו לילה מצאתי את בני מת כבר בתוך לולאה.

החמות לא השאירה לבדה את הכלה הצעירה כשהתינוק בידיה. הם ביחד כל הזמן עכשיו. כמו אם ובת.

- אגב, אנחנו מאוד דומים לאניה, - מחייכת זייפיריה. - רבים אפילו לא מאמינים שהם אינם קרובי דם.

עכשיו הנכד רמיל גר עם סבתו בכפר קורצ'נקו, בסתיו הזה הוא למד בבית הספר. Zaifyara שיפץ לאחרונה בית ישן. ועכשיו לכיתה א 'יש חדר מרווח ומואר משלו. אמו של הילד גרה באסטרחן, מנסה לסדר את חייה.

- היא עדיין צעירה מאוד, רק בת 23, - אומרת זייפיירה. - אבל עדיין לא התחתנתי. כולם בוכים על הבן שלי. אני כל הזמן אומר לה שזה לא טוב לחיות בעבר.

זיפיירה עצמה התחתנה שוב לפני שבע שנים. בעלה ואלרה הוא רוסי וצעיר ממנה.

האם ידעת מה קורה לגברים בכפר הזה? - אני שואל את ואלרה. - לא היה מפחיד לעבור לכאן?

- לא, לא מפחיד. אני לא מתכוון לתלות את עצמי, אם לזה אתה מתכוון.

התושבים המקומיים מספרים ברצון לעיתונאים על הצרות שלהם.

***

מוּמלָץ: