ניסויים נאצים מצמררים בתאומים

וִידֵאוֹ: ניסויים נאצים מצמררים בתאומים

וִידֵאוֹ: ניסויים נאצים מצמררים בתאומים
וִידֵאוֹ: אחיות תאומות ניצולות שואה מתארות את הגעתן לאושוויץ 2024, מרץ
ניסויים נאצים מצמררים בתאומים
ניסויים נאצים מצמררים בתאומים
Anonim
ניסויים נאצים מצמררים בתאומים - מחנה ריכוז, תאומים, יוזף מנגלה, מנגלה
ניסויים נאצים מצמררים בתאומים - מחנה ריכוז, תאומים, יוזף מנגלה, מנגלה

תופעת התאומים נחשבה זה מכבר כחיונית לחקר הגנטיקה וההתנהגות, כמו גם מגוון רחב של תחומים אחרים כגון מחלות תורשתיות, גנטיקה של השמנת יתר, הבסיס הגנטי של מחלות נפוצות ועוד רבות אחרות.

אך על רקע כל המחקר המודרני השגרתי ביותר על תאומים, תמיד יהיה צל של רופא נאצי אכזרי. יוזפה מנגלה, שערכו את הניסויים הפרועים והפראיים ביותר על התאומים לתפארת מדע הרייך השלישי.

מנגלה עבד במחנה ריכוז פולני אושוויץ (אושוויץ), שנבנה בשנת 1940, ובו נערכו ניסויים גם על הומוסקסואלים, נכים, נכים נפשיים, צוענים ושבויי מלחמה.

בתקופתו באושוויץ ניסה מנגלה על יותר מ -1,500 זוגות תאומים, מתוכם שרדו רק כ -300.

מנגלה היה אובססיבי לתאומים, הוא ראה בהם את המפתח להצלת הגזע הארי וחלם שנשים בלונדיניות בעלות עיניים יולדות בכל פעם כמה מאותם תינוקות כחולי עיניים ובלונדיניים.

בכל פעם שהגיעה קבוצת אסירים חדשה למחנה הריכוז, מנגלה בעיניים בוערות חיפש בקפידה תאומים ביניהם, ומצא אותם שלח אותם לצריף מיוחד, שם סווגו התאומים לפי גילם ומין.

רבים מהתאומים האלה, שעברו את כל מעגלי הגיהנום בצריף הזה, היו בני יותר מ- 5-6 שנים. בהתחלה נראה שאולי תהיה להם ישועה, מכיוון שהם ניזונים כאן היטב, בהשוואה לצריפים אחרים, והם לא הרגו (מיד).

בנוסף, מנגלה הגיע לכאן לעתים קרובות כדי לבדוק תאומים מסוימים והביא עמו ממתקים, אליהם טיפל בילדים. לילדים מותשים מהכביש, רעב ומחסור, הוא נראה כמו דוד אדיב ואכפתי שהתבדח איתם ואף שיחק.

זוג תאומות מאושוויץ

Image
Image

ילדים תאומים גם הם לא גילחו את הראש והרשו להם לעתים קרובות לשמור על הבגדים שלהם. הם גם לא נשלחו לעבודות כפייה, לא קיבלו מכות ואף הורשו לצאת החוצה לטייל. בהתחלה הם גם לא התייסרו במיוחד, בעיקר מוגבלים לבדיקות דם.

עם זאת, כל זה היה רק חזית כדי לשמור על ילדים במצב רגוע וטבעי באופן מקסימלי למען טוהר הניסויים. בעתיד חיכו לילדים זוועות של ממש.

הניסויים כללו הזרקת כימיקלים שונים לעיני התאומים בכדי לבדוק האם ניתן לשנות את צבע העיניים. ניסויים אלה גרמו לרוב לכאבים עזים, זיהום בעיניים ועיוורון זמני או קבוע.

כמו כן נעשו ניסיונות "לתפור" תאומים יחד על מנת ליצור תאומים סיאמיים באופן מלאכותי.

Image
Image

מנגלה גם השתמש בשיטה להדביק את אחד התאומים בזיהומים, ואחריו ניתוק של שני הנבדקים הניסויים, על מנת ללמוד ולהשוות את האיברים הפגועים.

ישנן עובדות שמנגלה הזריק לילדים חומרים מסוימים, שאופיים מעולם לא נקבע, שהיו להם תופעות לוואי רבות, החל מאובדן הכרה ועד כאב חמור או מוות מיידי. רק אחד מהתאומים קיבל את החומרים הללו.

לפעמים התאומים נשמרו נפרדים זה מזה ואחד מהם עובר עינויים פיזיים או נפשיים, בעוד שמצבו של התאום השני נצפה בקפידה במהלך רגעים אלה ונרשמו גילויי החרדה הקטנים ביותר.זה נעשה כדי ללמוד את הקשר הנפשי המסתורי בין תאומים, שעליו תמיד היו סיפורים רבים.

Image
Image

התאומים קיבלו עירוי דם מלא מאחד לשני, ביצעו ניתוחים ללא הרדמה לסירוס או לעיקור (תאום אחד נותח, והשני נותר כדגימת ביקורת).

אם, בניסויים קטלניים בשני תאומים, אחד מהם איכשהו שרד, הוא עדיין נהרג, מכיוון שכבר לא היה לו ערך בחיים.

מידע רב על הניסויים האכזריים של מנגלה ידוע רק מאלה כ -300 תאומים ששרדו. למשל, בראיון לעיתונאים ורה קריגל, שהוחזקת בצריף עם אחותה התאומה, סיפרה כי יום אחד היא הובאה למשרד שעליו נתפסו בנקים בעיני ילדים בכל רחבי הקיר.

"הסתכלתי על קיר העיניים האנושי הזה. הן היו בצבעים שונים - כחול, ירוק, חום. העיניים האלה הסתכלו עלי כמו אוסף של פרפרים, ונפלתי על הרצפה בהלם".

קריגל ואחותה עברו את הניסויים הבאים - האחיות הוחזקו בשתי קופסאות עץ וקיבלו זריקות כואבות בעיניהן כדי לשנות את צבען. קריגל סיפר עוד כי במקביל אליהם נעשה ניסוי על זוג תאומים אחר והם נדבקו במחלה הנוראית נום (סרטן המים), שממנה מכוסים פניהם ואיברי המין במורסות כואבות.

אווה מוזס קור

Image
Image

עוד ילדה ששרדה אווה מוזס קור הוחזק באושוויץ יחד עם אחותה התאומה מרים מגיל 10 מ -1944 עד 1945, עד ששוחררו על ידי חיילים סובייטים. כל הבנות הילידות (הורים, דודות, דודים, בני דודים) נהרגו מיד כשהובאו למחנה ריכוז, והבנות הופרדו מהן.

"כשדלתות עגלת הפרות שלנו נפתחו, שמעתי את חיילי האס.אס צורחים" שנל! שנל! "והם התחילו לזרוק אותנו החוצה. אמי תפסה ביד את מרים ואותי, היא תמיד ניסתה להגן עלינו, כי היינו הקטנים ביותר במשפחה. אנשים יצאו מהר מאוד וכך שמתי לב שאבי ושלי. שתי אחיות גדולות הלכו.

ואז הגיע תורנו והחייל צעק "תאומים! תאומים!" הוא עצר להסתכל עלינו. מרים ואני היינו מאוד דומים זה לזה, זה ניכר מיד. "הם תאומים?" שאל החייל את אמי. "זה טוב?" שאלה אמא. החייל הנהן בראשו בחיוב. "הם תאומים," אמרה אז אמא.

לאחר מכן, שומר האס.אס לקח ממני את מרים ללא כל אזהרה או הסבר. צעקנו חזק מאוד כשסחבו אותנו משם. אני זוכר שהסתכלתי לאחור וראיתי את זרועותיה של אמי מושטות לכיווננו בייאוש.

אווה מוזס קור סיפרה רבות על הניסויים בצריפים. היא דיברה על תאומים צוענים שנתפרו יחדיו גב אל גב ואיבריהם וכלי הדם שלהם מחוברים זה לזה. לאחר מכן הם צרחו בייסורים מבלי לעצור עד שצרחותיהם הושתקו בגלל גנגרן ומוות לאחר שלושה ימים.

קור גם נזכר בניסוי מוזר שנמשך 6 ימים, שבמהלכו האחיות פשוט היו צריכות לשבת בלי בגדים במשך 8 שעות. אחר כך הם נבדקו ומשהו נרשם. אבל הם גם היו צריכים לעבור ניסויים נוראים יותר, שבמהלכם קיבלו זריקות כואבות בלתי מובנות. יחד עם זאת נראה כי הייאוש והפחד מהבנות גרמו למנגלה הנאה רבה.

פעם לקחו אותנו למעבדה שאני קורא לה מעבדת דם. הם לקחו הרבה דם מזרוע השמאלית ונתנו לי כמה זריקות לזרוע הימנית. חלקן היו מסוכנות מאוד, למרות שלא ידענו את כל השמות ולא יודע היום.

לאחר אחת הזריקות האלה הרגשתי רע מאוד והטמפרטורה שלי עלתה הרבה. הידיים והרגליים שלי היו נפוחות קשות, וכתמים אדומים הופיעו בכל הגוף. אולי זה היה טיפוס, אני לא יודע. אף אחד מעולם לא סיפר לנו מה הם עושים לנו.

בסך הכל קיבלתי אז חמש זריקות. בשל הטמפרטורה הגבוהה רעדתי בעוצמה. בבוקר הגיעו מנגלה וד"ר קוניג ושלושה רופאים נוספים.הם הסתכלו על החום שלי ומנגלה אמר וצחקק, "חבל שהיא כל כך צעירה. יש לה רק שבועיים לחיות"."

לא ייאמן, איב ומרים הצליחו לחיות כדי לראות את היום שבו הצבא הסובייטי שחרר את שבויי אושוויץ. קור אומרת שהיא עדיין הייתה צעירה מדי בזמנו כדי להבין היטב מה עושים להם. אך שנים לאחר מכן, ייסדה קור את התוכנית CANDLES (ילדים של ניצולי ניסויי מעבדה קטלניים באושוויץ), ובעזרתה החלה לחפש תאומים אחרים ששרדו מהצריף של אושוויץ.

אווה מורס קור הצליחה למצוא 122 זוגות שחיו בעשר מדינות וארבע יבשות, ולאחר מכן, באמצעות משא ומתן רב ומאמצים גדולים, הצליחו כל התאומים ששרדו להיפגש בירושלים בפברואר 1985.

דיברנו עם רבים מהם וגיליתי שיש הרבה ניסויים אחרים. לדוגמה, תאומים שהיו מעל גיל 16 שימשו לעירוי דם בין-מגדרי. זה כאשר דם של גבר מועבר לאישה וסגנית. כמובן אם הדם הזה תואם ורוב התאומים האלה מתו.

יש תאומים עם אותו ניסיון באוסטרליה, סטפני ואנט הלר, ויש ג'ודית מאליק מישראל, שהיתה לה אח, סאליבן. יהודית חשפה כי נעשה בה שימוש בניסוי זה עם אחיה. היא נזכרה ששכבה על השולחן במהלך הניסוי, ואחיה שכב לידה וגופו התקרר במהירות. הוא מת. היא שרדה, אבל אז היו לה הרבה בעיות בריאות.

אווה מוזס קור ומרים מוזס

Image
Image

בגלל הניסויים בצריף של מנגלה, לאחותה של אווה מוזס, קור מרים, היו בעיות בכליות לכל החיים. מנגלה ערך ניסויים בכליות עם תאומים, כולל בשל העובדה שהוא עצמו סבל מבעיות כליות מאז גיל 16. הוא התעניין מאוד להבין כיצד פועלות הכליות וכיצד לטפל בבעיות בכליות.

למרים היו בעיות עם גדילת הכליות שלה, ולאחר לידת הילדים, בעיית הכליות שלה הסתבכה עוד יותר ואף אחת מהאנטיביוטיקה לא עזרה לה. בסופו של דבר אווה תרמה אחת מהכליות שלה כדי להציל את אחותה בשנת 1987, אך מרים נפטרה מסיבוכים בכליות בשנת 1993, והרופאים עדיין אינם בטוחים אילו חומרים הוזרקו לה כדי לגרום לכל הסיבוכים הללו …

עד כה, עדיין תעלומה אילו תוצאות רצה מנגלה להשיג עם התאומים והאם הצליח לפחות במשהו מתוכניותיו. רוב התרופות והחומרים שהוא נתן לתאומים נותרו לא ידועים.

כשחיילים סובייטים שחררו את מחנה ההשמדה, הצליח מנגלה להימלט ולחפש מקלט, אך עד מהרה הוא נלכד על ידי חיילים אמריקאים. לרוע המזל, שם הוא לא זוהה כנאצי והצליח להימלט שוב.

הוא עזב את אירופה והתחבא בארגנטינה בשנת 1949, שם התאמצה כדי להבטיח שאף אחד לא יוכל למצוא אותו במשך עשרות שנים לפני שטבע סופית באתר נופש בברזיל בשנת 1979. מעט מאוד ידוע על מה שהיה מנג'ל שהתארס במהלך בעשורים האלה בגלות ובגלל זה יש הרבה ספקולציות ושמועות על דרגות שונות של אמת.

מנגלה (שלישי מימין) בשנות השבעים אי שם בדרום אמריקה

Image
Image

תיאוריית קונספירציה אחת אומרת שמנגלה לא הפסיק להיות בבעלות התאומים גם לאחר שנמלט לדרום אמריקה. ההיסטוריון הארגנטינאי חורחה קמאראסה כתב על כך בספרו "מנגלה: מלאך המוות בדרום אמריקה".

לאחר שבילה שנים בחקר פעילותו של מנגלה באזור, מצא ההיסטוריון כי תושבי העיר קנדידו גודוי (ברזיל) טענו כי מנגלה ביקר בעירם שוב ושוב במהלך ה -60 כווטרינר ולאחר מכן הציע שירותים רפואיים שונים לנשים מקומיות.

זמן קצר לאחר הביקורים הללו, חל שיא של לידה של תאומים בעיר, ולרבים מהם היה שיער בלונדיני ועיניים כחולות. סביר להניח שבעיר זו, שהפכה למעבדה החדשה של מנגלה, הוא סוף סוף הצליח להגשים את חלומותיו על לידתם ההמונית של תאומים ארייים בעלי עיניים כחולות.

תאומים קנדידה-גודוי

מוּמלָץ: